נהיגה בשכרות

תחת השפעה או הפקרה....

נהיגה בשכרות

האם שותים יותר? תופסים יותר? או מודדים יותר טוב?

שינויים בחקיקה שמאלצים נהגים ששותים או צורכים סמים לשאת בתוצאות נהיגה תחת השפעה.

התשובה על השאלה האם שותים יותר היא חד משמעית כן. החברה הכללית בישראל אימצה לעצמה מנהגי שתייה שלא היו מקובלים בעבר. שתיינות הייתה התנהגות חריגה בחברה הישראלית עד לפני מספר עשורים וכמובן גם נהיגה בשכרות הייתה יותר נדירה.
שתי סיבות ברורות מביאות לכך שתופעת הנהיגה בשכרות שלה תוצאות קטלניות הפכה כה נפוצה. הגיל בו מותר להוציא רישיון נהיגה על רכב פרטי ירד. ניתן לעבור מבחן עיוני בגיל 15.5, ומבחן מעשי לפני גיל 17 (16 ו-9 חודשים). על רכב דו גלגלי קל ניתן לנהוג באופן רשמי עוד לפני.

כיום נפוץ מאוד בקרב בני נוער שימוש בקורקינטים ואופניים חשמליים הרבה לפני גיל הרישוי. את שנות הנהיגה הראשונות של בני הנוער הם חווים בנהיגת כביש פזיזה ובמקרים רבים לא אחראית על רכבי דו גלגלים שאינם דורשים רישוי.
אל התופעה של השתוללות בכביש, נוסף מימד נוסף והוא ירידה משמעותית בגיל צריכת האלכוהול. על אף הדיונים בהעלאת גיל השתייה המותר ל-21 בישראל, הגיל הרשמי הוא 18 אך כל המחקרים מראים שרבים מאוד מבני הנוער אינם ממתינים
לגיל זה. צריכת האלכוהול בקרב צעירים ואפילו ילדים עולה בהתמדה.

ראוי לצין כי גם הגיל בו נחשפים ילדים, או מתחילים לצרוך, סמים מסוגים שונים יורד ומוסיף ומגביר את הישנות מקרים של התנהגות בלתי נשלטת, לעיתים אף אובדנית.

השילוב הקטלני של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים כגורם תאונות.

נראה כי לשילוב של שני מדדים אלה, הנטייה להתנהלות קלת דעת ופזיזות בשילוב שימוש ברכב. תפקיד משמעותי בעליית מספר המקרים של נהגים צעירים אשר נתפסים על נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים במקרה הטוב, או מעורבים בתאונות (לעיתים קטלניות) במקרים עצובים יותר.

על אף מאמצי הרשויות וגורמי בריאות לבלום תהליכים אלה, נראה כי המגמת של ירידה בגיל צריכת האלכוהול לא נבלמת. גם החמרת הפיקוח והאכיפה ושינויי חקיקה, שמפלילים את מי שמוכר אלכוהול לצעירים מתחת לגיל המותר (18), לא בלם מגמה זאת.

על התנהגות הכביש הפרועה של צעירים עם רכבים דו גלגליים, מנסים גורמי האכיפה ללא הצלחה להשתלט מבלי לנקוט צעדים לא פופולריים של חקיקה ממשית.

דוגמא לתאונה בה היו מעורביןם נהיגה פזיזה ולא הוכחה נהיגה תחת השפעה

דוגמא מצויינת ניתן ללמוד מהתאונה הקטלנית בה היה מעורב הכדורגלן יצחק אספה שהואשם כי נהג בשכרות ופגע בארי נשר וחברו שרכבו על קורקינט. אספה אמנם זוכה מחוסר ראיות מנהיגה בשכרות והואשם רק בהפקרה, אך ברורה התוצאה הקטלנית של התאונה. שני צעירים רוכבים על קורקינט בפזיזות בשעת ערב ונהג צעיר אשר נוהג בפזיזות מה אף הוא, ופוגע בהם.
במהלך המשפט לא הצליחה המשטרה לאשש את הטענה לנהיגה בשכרות. אך כן התברר כי שיקול הדעת של הנהג יצחק אספה, היה מוטעה ולכן הוא המשיך בנסיעה ולא עצר לסייע לשני הנערים שנפגעו מה שגרם להרשעתו בהפקרה בלבד וזאת מחוסר היכולת של המשטרה לערוך לו בדיקות בזמן המתאים, לגבי רמת אלכוהול או סמים בגופו. (בהמשך נדגיש את חשיבותו של החוף להתמודדות עם נהיגה בשכרות)
כיום המשפט נמצא לאחר גזר דין ועל אף ליווי משפטי על ידי עורך דין מיומן, נגזרו בו על אספה כ-4.5 שנות מאסר על ההפקרה ללא אשמה בתאונה עצמה.

נהיגה בשכרות

קבלת רישיון נהיגה לא בולמת נהיגה פזיזה ולא נהיגה בשכרות או תחת השפעה של סמים

כפי שניתן ללמוד גם ממקרה יצחק אספה. כאשר צעירים אלה עומדים במבחני הנהיגה, ומגיעים לנהיגה על רכב ארבע גלגלי. פעמים רבות הם ממשיכים בהתנהגות כביש, פזיזה ונהיגה מסוכנת. נהיגה שמתרחשת פעמים רבות, תחת השפעת אלכוהול, שצריכתו מקובלת בחיי היומיום של צעירים רבים ובעיקר בסופי שבוע.

אמנם נעשים מאמצים לבלום את ההזדמנויות לנהיגה בשכרות, על ידי פרסומות למיניהן והפעלת קווי אוטובוסים בזמני הבילוי הפופולריים. אולם השילוב של הורדת גיל הנהיגה המותר והירידה בגיל צריכת האלכוהול, ממשיכה לשמש כר פורה להישנות מקרים של נהיגה בשכרות.
על אף כי בהגיעם לגיל הנהיגה הפורמלי רבים מהצעירים עוברים תהליכי התמתנות הרי שרבים מהם דווקא פונים לכיוון השני. מקצינים את צריכת האלכוהול והסמים שלהם וממשיכים בנהיגה פרועה.

שיפור אמצעי המדידה והחמרת הענישה על הפקרה לאחר תאונה אם בעת נהיגה בשכרות ואם לא.

כמו כלי מדידה במרבית התחומים גם אמצעי המדידה לגבי רמת אלכוהול בדם הפכו מדויקים יותר וזמינים יותר. לצד זאת, פותחו בדיקות דם, אשר מאפשרות גם הן זיהוי מהיר של נוכחות סמים אצל נהג חשוד. יחד עם כלי אכיפה אלה הוחמר משמעותית רף הענישה על נהיגה בשכרות ואף תוגברו מאמצי התפיסה על ידי השקעת משאבי כוח אדם בזמנים ובמקומות בילוי מועדים לפורענו.
הסכנה להיתפס על נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים מביאה נהגים רבים לכך, שגם אם לא היו מעורבים בתאונה, הם מנסים להימלט מידי המשטרה כשזאת מנסה לעצור אותם לבדיקה. כאשר מתרחשת תאונה והנהג תחת השפעה או שיכור. פעמים רבות אם הוא יכול הוא ינסה להסתלק מזירת התאונה על מנת שיתאפשר לו לפעול לטשטוש רמת האלכוהול בדמו על ידי שתיית מים, המתנה של זמן הספיגה  ועוד.

דוגמה טובה לכך היא ‏הנהג שדרס למוות את הנער אילון שלו-אמסלם בת"א ב-2018. מיד לאחר התאונה בה נפגע הנער בן ה-13.5. ירד הנהג מהרכב והתקשר אל חבריו וביקש שיביאו לו בקבוקי מים בניסיון למנוע את גילוי רמת האלכוהול האמיתית בדמו. סביר להניח כי אם יכול היה להמשיך בנסיעה ברכבו היה הנהג ממשיך ובורח מהמקום. במצב זה היה אליהו בר-זכאי הנהג מואשם בהפקרה.

פקודות התעבורה נוהל חדש נהיגה בשכרות והפקרה

לפי פקודת התעבורה החדשה העונש על הפקרה אחרי פגיעה (תיקון מס' 101) התשע"ב-2011  לעיתים חמור יותר מאשר העונש על נהיגה בשכרות. העונש על הפקרה יכול להגיע עד ל-14 שנה לנהג הפוגע וכמחצית לנוסעים שאתו. גם זאת היא סיבה, שבגללה, נהגים רבים אשר מעורבים בתאונה, בעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים ובעיקר תאונה קשה מנסים ככל יכולת להסתיר את עובדת היותם תחת השפעה מבלי לעזוב את מקום התאונה.

מצב משפטי חדש זה, לנוכח השיפור המשמעותי ביכולות הגילוי והאיתור, של סמים ואלכוהול בדם. יחד עם העלאת רף הענישה על הפקרה. מייצר אתגרים כמעט בלתי עבירים לסנגורים העוסקים בדיני תעבורה. עורך דין אשר מתפקידו למלט את לקוחותיו מאימת הדין ועוצמת הענישה הצפויה להם גם במקרה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים וגם  במקרה של הפקרה.

נהיגה בשכרות

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ניהול צי רכב - קצין בטיחות בתעבורה

מקודם בפרוסייטס - ד"ר נורברט קורלנד

לחץ נפשי והתחלה של פיברומיאלגיה