האם קורונה יכולה לעורר פיברומיאלגיה

האם חולים כרוניים צריכים להיזהר יותר מקורונה?

קורונה ופיברומיאלגיה

עדיין לא ברור מה גורם לפיברומיאלגיה לפרוץ, להופיע ולשבש את חיי המטופלים. אך מקובל כיום להניח כי התסמינים יכולים להופיע ולפרוץ לחייו של המטופל כתוצאה מתהליך טראומטי או שינוי פתאומי אשר משבש את חיי השגרה ומשפיע, באופן ישיר או עקיף, על האיזון הפנימי. כאשר התפקוד של המערכת ההורמונלית, אשר אחראית על שמירת האיזון הפנימית שלנו משתבשת, יכולה להתחיל תהליך התדרדרות והחמרה. לעיתים זהו תהליך נסתר שאינו נראה לעין ולעיתים זהו תהליך חד וברור.

בכל מקרה יש לזכור כי "זמן קורונה" בישראל ואף בחו"ל היה מלווה בשיבוש קיצוני של חיי היומיום כפי שהיינו רגילים להם. השיבוש הקיצוני לווה בתהליכי דעת קהל, שעודדו ועוררו חרדות וחוסר ודאות קיצוניים. מצבים אלה יכולים לערער את המערכת החיסונית של כל אחד ולחשוף אותו להדבקות. סביר להניח שמי שסובל מחוסר איזון הורמונלי, וגם מי שכבר חולה בפיברומיאלגיה סובל ממצב של חוסר איזון פנימי.

זהו מצב שיכול לשבש את פעילות מערכת החיסון של כל אדם ועל אחת כמה וכמה של מי שסובל מסינדרום שחלק מהגדרתו היא חוסר איזון תפקודי רב מערכתי ובכלל זה המערכת הרגשית נפשית ולא רק הפיזיולוגית, העצבית, הקוגניטיבית ועוד.

ניתן להגיד כמעט בביטחה כי כל מצב של חולי כרוני מלווה בירידה בעצמת מערכת החיסון הטבעית ולכן חולים כרוניים משוייכים לקבוצות הסיכון גם להדבקות בקורונה.

לחיות עם פיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה הנה תסמונת המאופיינת בשיבושים והפרעות תפקוד רב מערכתיות. המייחד את התסמונת הזאת מהרבה מחלות ותסמונות אחרות הוא בעיקר האמורפיות של גורמי המחלה. פיברומיאלגיה מאופיינת בריבוי סימפטומים ומצטיינת בשונות גבוהה במיוחד של סדר הופעתם של התסמינים ועוצמת ההשפעה המידית שלהם בהפרעה ואף שיבוש חיי היומיום של החולה. לעיתים עד כדי חוסר יכולת לתפקד באופן מוחלט.

לחיות עם פיברומיאלגיה, יכול להיות אתגר יומיומי בעל פוטנציאל לבלום את מהלך החיים של החולה מצד אחד. אך אנו יודעים כיום, כי קיימים מסלולי טיפול מגוונים שיכולים לסייע גם למי שהתסמונת שיבשה את חייו באופן קיצוני, לשוב לתפקד בחיי שגרה.

איך מאבחנים פיברומיאלגיה?

גם היום מאבחנים פיברומיאלגיה על ידי אלימינציה. לרוב יתחיל האבחון בסדרת בדיקות, אשר מתחילה בדרך כלל מבדיקה ואף טיפול לא יעיל בסימפטום של התסמונת שהוביל את החולה לרופא בתחום הספציפי. לדוגמא מתן טיפול נגד כאבים, מתן טיפול בתחום הגסטרו, או טיפול בתחום השינה והקוגניציה. מכיוון שפיברומיאלגיה היא תסמונת רב מערכתית. טיפול סימפטומטי יהיה חסר ערך ולעיתים אף יגרום לנזק עתידי אפילו בלתי הפיך.

תסמונת הפיברומיאלגיה בהיותה בעלת גורמי תחלואה והשפעה מולטידיסיפלינרית מחייבת התייחסות רב ממדית בכל שלב של התייחסות לסינדרום. גם בשלבי האבחון הדיאגנוזה, וגם בשלבי הפרוגנוזה ואמצעי הטיפול השונים.

נקודות אבחון פיברומיאלגיה

כיום מקובל לאבחן פיברומיאלגיה בעזרת לחץ ובחינה של תגובות כאב על לחיצה במספר נקודות (בין 10 ל-18 נקודות). אך אבחון פיברומיאלגיה מתרחש לעיתים זמן רב לאחר שהמטופל החל לסבול מתסמיני המחלה.

רבים עדיין הגורמים בתחומי הרפואה והטיפול השונים. שעמדתם הראשונית היא דחיית האפשרות שהחולה סובל מפיברומיאלגיה.

זאת על אף שנעשים כיום מחקרים מרחיקי לכת בחקר גורמים גנטיים, תהליכים פיזיולוגיים והשפעות סביבתיות על התפתחות והתעוררות המחלה. מחקרים שבחלקם מצביע על האפשרות לנוכחות של התוויות נוירולוגיות בבדיקות MRI. מחקרים אחרים בדקו את תפקודי המערכת ההורמונלית למרכיביה ותפקודיה השונים והשפעתה על מערכות הגוף השונות כגון מערכת העיכול, מערכת העצבים המרכזית ועוד.

גם כאן מצביעות תוצאות המחקר על קיומם של ממצאים מעוררי שאלות ומכאן שיש להעמיק ולבחון את הגורמים המעוררים את התסמונת.

ריפוי פיברומיאלגיה

ההנחה הרווחת כיום גם בין מטפלים אלטרנטיביים וגם בעולם הרפואה הקונבנציונלית היא שפיברומיאלגיה היא מקרה קיצוני של שיבוש בתפקוד רב מערכתי. ההתייחסות אליה היא כמצב כרוני. הטיפול בסינדרום מבטא לרוב את גישת המטפל והמטרה היא במרבית המקרים, השבת האיזון ככל האפשר והכחדה של תופעות הלוואי, באופן שיאפשר למטופל תפקוד יומיומי סביר.

חשוב לציין כי על אף כי תסמונת פיברומיאלגיה ידועה כמחלת הכאבים, ועל שם כך אף נקראה שמה בעברית דאבת השרירים. תסמונת זאת מאופיינת סימפטומים רבים ומגוונים שעלולים לשבש את אורח החיים גם ללא כאבים.